New Stage - Go To Main Page


בשנותי הרא-
שונות
כמתבגרת
שרבטתי שמי
על כמעט כל
מבנה
בו נכחתי
ולו הצמדתי
תאריך

פחדתי שלא ידעו
שאני קיימת


עד היום,
אני לא מסוגלת
להעלים
הוכחות סלולאריות כתובות
המעידות
שנחכתי גם בתוך
לבבות רעועים





כעת,
פתח לי
את
החזיה
ללב שלי
כבר לי תגיע
,
הפשט אותי
הרי לא תוכל עוד
לקלף ממני
שכבות
,
הצמד אותי
אליך
חום
לא תרגיש
,
חדור אלי
שנינו יודעים שלא באמת
תהיה בפנים


(אבל אל תגיד
ששיחקתי איתך
משחקים)





אנחנו הן אלה
שתמכור נשמתך
עבורן
רק בשביל
שנחליפך
בשובר זיכוי

מפותחות רגשית
מתוסבכות נפשית
דפוקות

פטאליסטיות מתכחשות
בהתהוות
הטוענות באופן עיוור
שאינן פועלות
על פי
דטרמניזם הרסני

עקבותינו השקופות
מיטשטשות
בשטח,
אך מימלא
הן אינם
מוטבעות

(יקירי, אנו
טובעות)





לפני שהסכמתי
באמת
לצאת אתך
באת אליי לבוש ב
מכוניתך
(כמובן
כדי לברור מחדש
את הסחורה),
נעמד
בדיוק באמצע
שביל הגישה לביתי.
כשהוצב בפניך אול-
טימטום
(אני לא בחורה של
באמצע), ענית:
"קודם אני אסע
אחורה,
על קדימה אנחנו
עוד נדבר"

מעניין אם הרגשת
כמה שנאתי אותך באותו ערב.





בראשית אותו ערב
מתמיה, כשעוד נראית לי
נחוץ
פתאום שלחת ידך
אל תוך
קרעיי במכנס מתחת
לשולחן,

כשנסוגתי בבהלה
משתמשת
בתירוץ הכי
מצוץ (תודה לאל
על השיערות
ברגליים),
אמרת:
"אולי ככה אוכל
להגיע אליך"




ואמרתי לא.

ביקשתי שתיקח אותי
הביתה, ובכל זאת
נסעת אליך
טוען שאיני מדברת
בבהירות

אמרתי שאני לא רוצה
ארור אחד

לעזאזל.





"עמודים מנותצים ממסגרים נופים של סלע.
שעה שאתה ניצב, גיבור, במעיל ועניבה, אני יושבת
מסודרת, מיושבת, בטוניקה יוונית ועניבת-חנק
מרותקת למבטך הרע, ומשחקנו כבר טרגדיה.
עם חורבן שכזה באחוזתנו פושטת-הרגל,
איזו טקסיות של מלים תוכל לרפא את ההריסות?"


סילביה פלאת'.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 11/2/07 8:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יעלי אשת חבר הקיני

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה