אישה אחת עצרה אותי ברחוב
היו לה תאומים בעגלה
לא ידעתי מה היא רוצה
ממני
ובכלל עמדתי לקנות טפסים של לוטו
הייתה הגרלה גדולה בעוד חצי שעה
והיה תור של איזה עשרה אנשים
והיא אמרה "תסלח לי,
אבל הילדים האלה שלך"
אני בחיים לא שכבתי אתה
לא נגעתי בה
לא ראיתי אותה
לא הייתי סובל את הריח שלה לולא הייתי תתרן
( זו סתם גסות רוח )
אבל עכשיו ברצינות
אני בחיים לא
וזה לא ששכבתי עם כל כך הרבה שאני כבר לא יכול לזכור
בכלל לא
וזה לא שאני נעשה סנילי
להפך
אני זוכר גם את מה שלא צריך לזכור
וגם את מה שלא קרה
ומה פתאום האישה הזו
בשעה שהפרס הגדול
של 25 מליון שקל
עומד להשמט ממני
אם לא אמלא את הטפסים
לפני תשע
דווקא תאומים נחמדים
אבל מה אני צריך בשלב הזה של החיים שלי תאומים
הילד דווקא דומה לי
הילדה לאישה
אבל את האישה הזו
שמעלילה עלי עכשיו
לפני האנשים בתור ללוטו
את האישה הזו אני לא רוצה לראות יותר
אדוני
היא אומרת לי
אדוני
אני מדברת אליך אם לא איכפת לך,
ואני אמרתי משהו מאד, מאד משמעותי

כן, כן, אני יודע
זה גם מה שאני מרגיש
אפילו שלא רואים עלי
תני רק למלא את הטפסים לפני שהם סוגרים
יש פה בית קפה, ממש ליד התחנה
זילברשטיין
הנה פה, זה מאחורי
מצד ימין
לא, סליחה משמאל, אני תמיד מתבלבל בין הידיים
ומתפלאים עלי
אתה? הם אומרים לי
זה בדיוק כמו עם המספרים
אני אומר שלוש במקום שלושה
ושלושה במקום שלוש
דוקא ב"שני ושתי" אין לי בעיות
ואנשים מתפלאים עלי
דוקא אתה, עם העברית שלך
בדיוק כמו שהם מתפלאים כשאני מדליק סיגריה
אתה ?????????????????????
בחיים לא ראיתי אותך מעשן
והם מה זה ראו אותי
אפילו רק אתמול נפגשנו ועישנתי
והם בשלהם: אתה ?????????????????
בחיים לא ראיתי אותך מעשן
ואגב,
אתה גם לא עישנת קודם, נכון ?

אני ראיתי אותך לעשן
אומרת האשה שכבר ממש נלחצת אלי
לא נלחצת, לוחצת

אני ראיתי אותך לעשן
אומרת האשה הלוחצת עם התאומים בעגלה,
אחד שלי, אחד שלה
ראיתי אותך לעשן לפני וראיתי אותך לעשן אחרי


ולא היה חסר שתאשים אותי  
שעישנתי תוך כדי,
המופרעת הזו
וראיתי אותך לעשן עם בגדים
וראיתי אותך לעשן בלי בגדים
ואל תשכח לרגע שאתה אבא של הילדים.

אני לא שכחתי
היא בטח לא שכחה
אבל קודם צריך לגמור עם הלוטו
ובינתיים, כבר הגיע תורי
והוא נתן לי את הטופס
ורשמתי
11, 12, 20, 22, 25, 37

ומה עם המספר הנוסף ?
לא רוצה מספר נוסף
אבל אדוני,
המספר נוסף זה הסיכוי שלך
המספר נוסף זה כל העניין
זה הפרס הגדול
זה ההבדל
בין מאות למליונים
זה יכול להיות המספר של החיים שלך המספר נוסף הזה

אתה טועה,
הסיכוי שלי זה רק במספרים האלה,
תמיד אני ממלא רק אותם
ולא רוצה שום מספר נוסף
שמעת
וגם תסלק ממני את המופרעת הזו
שמדביקה לי ילדים שלא שלי,
שבחיים לא ראיתי אותה
אבל אין פה אף אשה ?!?
רגע, לאן היא נעלמה
מי? זותי עם העגלה והתאומים ??????????
הום-הוםםםם
נכנסה לזילברשטיין
אמרת לה שתחכה לך שם

זה היה נכון



מסרתי את הטופס
ונכנסתי לקפה
מה יכולתי לעשות?
נכון שהילדים לא שלי
למרות שהילד כן דומה לי
אבל אם הייתי סתם בורח
היא היתה קוראת למשטרה
וזה רק היה מעיד שהיא צודקת
וגם אמרתי לה שתחכה לי עד שאגמור עם הלוטו.

במילה אחת, היה נחמד.
אני יודע שאחרי כל מה שעברתי איתה זה לא יאומן
אבל היה נחמד להיות ביחד
והילדים?
הילדים היו שקטים כמו מלאכים חרשים אלמים
גם שמתי לב שהילדה
ולא רק הילד
קצת דומה לי
והמופרעת, שבינתיים נרגעה והסתדרה
נראתה פתאום מושכת ויפה
ונעימה

אני תמיד יושבת פה בזילברשטיין
אף פעם לר ראית ?
טוב, כבר סלחתי לך כל כך הרבה שאסלח על עוד אחד
אתה באמת לא זוכר שהיינו יחד
ולא רק במיטה אחת למרות שזה היה בלתי נשכח
אתה בעצמך אמרת
שמעולם לא
ולעולם לא
אלא גם סביב שולחן
לפעמים עם חברים ולפעמים רק שנינו
את זה הכי אהבתי
ובמיוחד שהייתי מספר רק לי בדיחות
כי זה לא אותו דבר שמספרים בדיחה לכמה אנשים
ותיכף מתחים ולא נעים
כי חלק צוחקים וחלק לא צוחקים
ולך תדע אם הבנת את הבדיחה
או הבדיחה על חשבונך




ולכן הייתי אוהבת במיוחד
כשהיית מספר לי בדיחות
ושנינו לבד

היא התחילה להשתנק,
לא ממש לבכות אבל להיחנק
לקחת מטפחת
שאפה אוויר ונזכרה
ספר לי שוב את הבדיחה הישנה
שכל כך אהבתי לשמוע
שהיינו שנינו יחד צוחקים


זה לא היה מצחיק
אני לא מאמין בצירופי מקרים
אבל פתאום תפסתי שזה לא צרוף מקרים
האשה הזו שהתווספה לחיי
הילדים הנוספים
המספר-נוסף בלוטו

בקשתי שתפסיק לבכות
הוצאתי ממחטה
היתה לי בכיס
אני לא יודע מאיפה
ממחטה שחורה
פתאום הבחנתי שזו איננה ממחטה שחורה
אלא כיפה שחורה
שנשארה מלוויה
נבהלתי והחזרתי
אבל היא כבר ראתה ואמרה
שאני עושה לה שחור בעיניים
ואני אמרתי שיש שני סוגים של שחור:
של אבל ושל אלגנטי

וככה זה לא נגמר
למרות שרציתי, למרות שקיויתי
היא לא הלכה
עד שהסכמתי למה שביקשה,



ומה ביקשה האישה
עם התאומים שלא שלי בעגלה
למרות שהיא טוענת שכן
למרות שראתה אותי לעשן
לעשן לפני
ולעשן אחרי
ומזל גדול שלא אמרה גם תוך-כדי

היא ביקשה שאספר לה עוד בדיחה
כמו פעם
אבל לא בנוכחות
אלא שנינו בלבד

והסכמתי
הייתה ברירה ?
ועוד עם תאומים שלא שלי בעגלה
הבטחתי לה לבוא מחר
בערב מאוחר
כשהילדים כבר הושכבו
והיא תספיק להתקלח ולהחליף
ועלה בי רעיון
שאם יצליח זו תהיה ההוכחה
שמעולם לא והיא סתם נטפלה

לא ישנתי כל הלילה
בעבודה הייתי לא מרוכז
היה יום רביעי וכולם שאלו
אם זה שוב בגלל הלוטו
שיקרתי שכן וכולם אמרו
מה תפסיק להיות ילד
כולם לא זוכים !

בעשר עליתי במדרגות שלה
נשבעתי לעצמי לחזור לפני חצות
ולא חזרתי בי למרות שהיא הייתה מאד יפה
למזלי היא תכף שאלה
הבאת לי את הבדיחה העצובה ?





הילדים ישנו בחדר הסמוך
ישבנו בסלון שהיה גם חדר השינה
ישבנו על ספה שהייתה גם המיטה
היא נצמדה אלי
גם לא היה הרבה לאן לזוז
גם לא רציתי להתחיל בלהעליב
וגם היה קר נורא
היה לה רק תנור חימום אחד
שמטבע הדברים היה בחדר של הילדים
למרות שאומרים שזה מסוכן
אבל היא אמרה
לפני שאני הולכת לישון אני תמיד מכבה

והיא לקחה לי את היד
כאילו שהיתה קוראת בכף היד
ואמרה
כלום לא השתנה
ונשכבה עם הרגליים על המיסעד של הספה
והניחה את ראשה עלי
ואת היד שלי עליה
ואמרה
ככה זה תמיד היה
עכשיו ספר לי את הבדיחה העצובה
וספרתי:

לחנות פרחים בא איש אחד
ומבקש מהמוכרת זר פרחים לאהובתו
המוכרת מתרגשת ושמחה
תמיד עדיף להכין באהבה
והיא בוחרת את היפים שבפרחים
ואת הצנועים שבעלים
שיהיו רק רקע
ולא יגנבו את ההצגה
והאיש שמח וטוב לב
מכניס היד לכיס
להוציא את הארנק
ולשלם
בעד זר ציפורי גן-עדן המרחפות מעל עלים צנועים






אבל באותו הרגע
מתחיל לקרות משהו נורא
לאיש פתאום כואב הלב
היד הראשונה עוד בארנק
והוא מניח את ידו השנייה
על החזה המתעוות
הוא מתמוטט
נופל
ומת

וכשהאיש נופל
גם הארנק נופל
וגם הכסף שמתחיל להתגלגל
וגם הזר נשמט,
מידי המוכרת אחוזת התדהמה
נשמט ומתפזר
ומתקלקל כל הסידור לאוהבים
עם צפורי גן-עדן ועלים צנועים

והמוכרת עומדת באמצע החנות
באמצע החיים שנקטעו פתאום
ולא יודעת מה לעשות קודם
ובעיקר במי לטפל?
באיש שמת
בזר הנובל
או בכסף שמתגלגל ומתגלגל
שלעולם לא יפסיק להתגלגל





זה באמת נורא עצוב וגם קצת בדיחה
אהבתי את זה כבר לפני שנים,
כשסיפרת לי בפעם הראשונה
אפילו שאמרת שזה לא שלך
אלא של משורר צרפתי שקראו לו ז'אק




זה היה נכון,
כל מה שהיא אמרה,
אבל זה לא אומר כלום
היא הרי היתה יכולה גם להמציא
כמו שהמציאה והתחילה להאמין בכל הסיפור שהיה לה אתי.


אבל עכשיו הגיע המבחן האמיתי.
אמרתי לה  -  ספרי לי את,
ספרי לי את אחת מהבדיחות העצובות
שסיפרתי לך
ספרי לי את זו שהכי אהבת לשמוע.
ידעתי שאם היא תסרב
זה הסימן הכי בדוק שכל הסיפור שלה מצוץ מהאצבע
לא ראתה אותי לעשן ולא עשיתי לה
אפילו חצי מהתאומים.

עד עכשיו עוד לא גיליתי איך קראו לה
אבל עכשיו כבר לא איכפת
קראו לה אינת
אבל לא עינת בעין שזה שם יפה ואין אתו שום בעייה
אלא אינת באלף
בעצם בשתי מלים
אין את. אין את.
את אינך  -  אתה מבין ?

ואינאת לא סירבה
להפך, היא אמרה שבשמחה
ולפני זה התמתחה,
והיטיבה את תנוחתה
ובאופן טבעי נתנה לידי להחליק על הסוודר החמים
שמתחתיו, כנראה, אני בטוח, לא לבשה דבר,
ואני נדרכתי ולרגע חשבתי שאולי, בכל זאת,
אחזור הביתה אחרי חצות




ואינאת אמרה, עכשיו תורי:

אינדיאני אחד נכנס לפאב יושבים שם אלף שיכורים והשיכור הראשי
אומר לאינדיאני שמע

היא לא גמרה שני משפטים והחוורתי.
את הבדיחה הזו לא ספרתי לאף אשה. מעולם. אולי רק לאשה אחת. אבל
לא לאינאת שאותה איני מכיר.

אינאת המשיכה

..... והשיכור הראשי אומר לאינדיאני שמע לפי מה ששמעתי אתה
השולף הכי מהיר במערב והאינדיאני מסמיק ואומר מה פתאום וזה
והשיכור הראשי אומר אל תהיה לי פתאום צנוע קח תפוח שים על ראש
הבן שלך קח מאה מטר תוריד את התפוח ואני מזמין כאן את כולם
לסיבוב על חשבוני נוצר לחץ קבוצתי והאינדיאני לוקח את הבן שם
תפוח מתרחק מאה מטר מכוון היטב צולף בתפוח והשמחה בפאב גדולה.
גומרים לשתות את הסיבוב והשיכור הראשי אומר אינדיאני, עוד פעם
ואני מזמין כולם לסיבוב כפול על חשבוני. לחץ קבוצתי ואינדיאני
לא יכול. אינדיאני לוקח הבן והתפוח שם לו על הראש מתרחק איזה
מאה מטר מכוון היטב קולע בול והשמחה בפאב מרקיעה שחקים. גומרים
את הסיבוב הכפול והשיכור הראשי לאינדיאני  -  שמע, אתה עושה את
זה עוד פעם אחת ואני מפרסם בכל המערב שאתה גדול יותר
מבילי-דה-קיד ואון-טופ-אופ-איט-אול אני מזמין את כולם לשבוע על
חשבוני. על לחץ אין כבר מה להזכיר ואינדיאני בלי ברירה לוקח את
הבן והתפוח מכוון הכי טוב שאפשר ופוגע. לילד. ישר בין העיניים.
והילד נופל. מת לגמרי. והאינדיאני רץ ומתמוטט עליו ובוכה וצועק
ובוכה ובוכה. ניגש אליו רב-השיכורים ואומר לו אינדיאני מה אתה
בוכה? פעמיים מתוך שלוש פגעת ??????????

לא צחקתי למרות שהבדיחה העצובה הזו באמת מצחיקה. שתקתי וחשבתי.
מניין לה ?

לפני התאומים  -  אתה זוכר ?  -  היא שמה עכשיו את היד שלי ביד
שלה  -  לפני מהתאומים הייתי בעוד בהריון, ממך, והפלתי, ואז
כשהמתנת בבית-חולים, מישהו ספר לך את הבדיחה הזו, כי הוא חשב
שזה מתאים... פגעת פעמיים משלוש, ואתה, אתה סיפרת לי אחרי הרבה
שנים, רק אחרי שהתאומים נולדו




זה היה כבד
לא נשארתי אצלה בלילה
עזבתי הרבה לפני חצות
היה לי כאב ראש נורא ואמרתי לה
היא רצתה לעשות לי כוס תה אבל אמרתי לה שאני מוכרח את המיטה
שלי,
שנפגש עוד פעם
אפילו מחר

באחת בלילה הערתי את מיכאל
גם הוא לי את זה לא פעם, אז מותר.
מיכאל תמיד מתלבש על אוטוביוגראפיות של אחרים.
ברנש כזה.
יש לו חיים משלו
אבל הם מורכבים מקטעי חיים של כולנו.
חוץ מזה ספרתי לו לפני הרבה שנים
את הבדיחה העצובה על האינדיאני.


תגיד
אתה מכיר אשה אחת עם תאומים ?
נאה,
קצת מוזרה,
עם שם שבחיים עוד לא שמעת  -  אינאת???
היא עצרה אותי לפני כמה ימים מחוץ ללוטו
ואמרה שהילדים שלה הן בעצם הילדים שלי


ודאי, אמר מיכאל
נודניקית חסרת תקנה
שבועיים היא הטרידה אותי עם הסיפור הזה
עד שנמאסה עלי
ושלחתי אותה אליך

נחמדה, לא?