איך שהכול מנוגד כאן
להיות זרוק
בבוץ
הכי קרוב למה שאני עשוי ממנו
הכי טהור
אני מלא בך, שנאה.
ואני רוצה להקיא
כשאני אפקח את העיניים אני אהיה סופרמן
גם את תהיי
להיות בבוץ הזה וכולם כבר יוצאים
כמו מרחם של מסיבה
עם שק של דימויים בנאליים לעולם,
ואני בבוץ, את לא תראי אותי יותר אמיתי מזה
את לא
תראי
כמו כולם עיוורת לפשטות של האושר
ואני כמו שיכור שכופה את עצמו ואת כל הסירחון שהוא מייצג
האושר, כן אושר
אני מלא בו
אני מלא
בוץ, ואת הולכים.
וכל כך בקלות מתרחקים
מתרחצים ממני שאני רק לא אלכלך אתכם
שאני רק לא אלכלך אתכן, עם האושר שלי
טינופת.
כשאני אפקח את העיניים אני אהיה ילד אמיתי
ואני אפסיק לשקר
גם את תפסיקי
להתערבב עם אנשים, מי שיבוא
שילך
הוא ילך
להרים את הרגל להרגיש את ההיגיון נוזל באלכסון שמאלה
ליפול בצד השני,
להחליף גרביים לזרוק
קצת כסף למי שמחייך יותר ממה שצריך
ולבכות דמעות עגולות וגדולות לבוץ הזה
להיפגש לבד עם כולם |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.