הגשם דופק על חלון החדר
ואני מתחת לשמיכה שלי
וקר
לא אכפת לי שהוא דופק
אני לא פותחת
נמאס לי מהתחכמויות של גשם אחד
שדפק ועבר

גשם בחוץ ואדים מכסים את הזכוכית
אי אפשר לראות החוצה דבר
אני פותחת את החלון
של החדר שלי
וטיפות קטנות מאותו גשם
חוצפניות פורצות לחדר שלי
ואני נכנסת לתוכן
קופצת החוצה יחפה
לתוך הבוץ של חיי
לא שוקעת
רוקדת עליו
בין הטיפות

ודמעות מתמזגות כמובן מאליו על הכביש בשלולית חמה מרגש
ואני כליל רטובה
נושמת את האויר הכי נקי שיש לריאותיי

אנשים מדלגים על החיים בריצה
עוקפים
מצפצפים
לא שמים
לא רואים איך החיים על פניהם עוברים
לא יודעים מה הם מפסידים.