|
הלילה מנצל את חולשתי הרגעית
ובבוא הבוקר חומק לכוכו בעל כורחו
אמיץ במיוחד כשאני עוצם עיניים
הוא משגר אלי סיוטים כמו טלסקופים מזדקרים ענקיים
לתוך עיניים
אין פרופורציות ללילות הבלהות האלה
אין חלומות אין רצונות
אני מתעורר באמצע רכבת ההרים השקטה הזו
תוהה אם מישהו מריח את מחשבותי דרך אלף החלונות הפתוחים.
אני קם ומשקר ומוותר לעצמי. |
|
|
איש: ילד, מה
השעה?
ילד: אני לא
ילד, אני ברווז. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.