|
תמיד דרך גגות העולם
הם חוזרים להיאבק על כסות הקטיפה
העוטרת גופם לשערי שחר.
ידיהם קרות למגע
כפרי רקב רב שנים
ארובות עיניהם משדרות מוות.
לבם כבוי בפנימיותיו השותקות
רחש צעדיהם לא נשמע עוד
רק שובלי דמעות על לחיי ילדיהם. |
|
עובדיה, עמוד
בפינה!
-חדווה חביב,
המורה ללשון
מביאה אותה
בהפוכה
לעובדיה.
תגובתו של
עובדיה: חדווה,
אקדמאים מקבלים
יותר קצבת
אבטלה, אבל גם
זה לא משהו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.