מחוגי השעון החלו נעים לאחור
תקתוקם מהדהד בתוכי
שניה אחר שניה בקצב מתגבר.
בעיניי מוקרנות כעת תמונות אמיתיות, מזויפות
נעות בזמן, תמונה וסיפור בצידה
היה או לא היה.
בחיי כאבתי, בכיתי ולא מעט
עתה גם הדמעות כבר לא זולגות,
התמונות מפסיקות את מסען, הכל נעצר, בי.
רק מחוגי השעון ממשיכים לנוע לאחור
תיקתק, תיקתק, ת י ק ת ק. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.