הנוף המהמם
היה כקליפת השום

ניחוח האויר הקפוא
היה כעקיצה מרוחקת

רק לרוץ
לעצור את שיש לעצור
בלי לעצור לרגע

בכל מעידה הוא נתן מאודו.
רק להמשיך לרוץ
רק להמשיך ללא הפסקה
אייל מבחין במהומה

מאבק, אבחה
פנים אפלות בחשכה
שמסתירות אור.
האור בקצה המערה

כאב.
טלית לבנה של עצב
מרחפת אחר גופה מדממת
אסור להפסיק,
רק לשאוג את הקצב

והקצב גובר ועוצר.
היעד, המטרה, השנאה
רשע מהדהד בצחוק
כולם מתרכזים בנקודה בחלל
שם עובר הטומאהוק

ואז רק נותר הבינתיים
דבר מלבד חיבוק
אני הוא אחרון המוהיקנים

צ'ינגאצ'גוק