עוד אני צועד
על שרידיי שביל הבשמים
ששכחתי מזמן
האבנים מראים לי שכחה מה היא
ואני הולך שיכור אל התרופה הטובה.
לא איכפת
כן, לי לא איכפת
המציאות כבר ממילא
זיכרון לאלוהים אבוד
שביל הבשמים
אורות עמומים
נעים לי לשכוח.
היא ניצבת אל מולי
כפסליי אלת האהבה
שנושקים לי בחלום
וממחישים לי את הדרך
אליה שבתי גאה.
אל הגולדסטאר
אל הבירה הטובה
כחוזר בשאלה ששב לכתובה
רק אליה, רק ממנה
עוד אשכח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.