קרה לך פעם שהסתכלת בעיניים ולא היה לך מה להגיד,
נעתקו המילים מפיך, קפאת במקום ואז לקחת דף ועט ופשוט כתבת כל
מה שעובר לך בראש?
לי זה קרה, השיר הזה נכתב כדי שתביני מה עובר עליי באמת,
תקשיבי לו טוב.

אני יושב ושומר על הבסיס
הזכרונות בראש והתמונה שלך בכיס
הריח שנותר עליי ממך ליבי ממיס
מי היה מאמין שאת האהבה הזאת המרחק יביס?
זה שיר ראשון שאני כותב מאז שנפרדנו
כנראה המחשול הזה גדול מכל אלה בהם עמדנו
אבל בכל מקרה תדעי שאני שם,
גם כשהכל תם את זורמת לי בדם
וכל זכרון בלילה קר עושה לי חם ולא נותן לשכוח,
גם אם ליבי נדם תשארי חזק במוח,
אח, את הנשיקה הראשונה את זוכרת?
ואיך שכל חצי שעה נהיית למישהי אחרת?
ואיך שלי היית מאחרת וכותבת מה את חושבת אצלי במחברת?
אני יודע שאת אוהבת לא אכפת לי מה את אומרת,
תסכול מוציאה החוצה ורגשות שומרת
אבל זה בסדר, נעלם הכאב והשקר בחיבוק כשאנחנו לבדנו בחדר...

פזמון:
תגידי לו איך שומע קולך אך את אינך איתו
כשהוא מתהלך על הפצע דורך מתמוסס לו לאיטו
הגשם יורד, רוצה לעודד, שוטף את הדמעות
אך כלום לא עובד והוא מתבודד, הוא חי בין השעות...

קפצת מהאניה לא השארת גלגל הצלה ואני מתחיל לטבוע
וכל נסיון לנשום אי שם גורם לי יותר לשקוע
את מות אהבה עוד מוקדם לקבוע
כמה מים מלוחים עוד אפשר לבלוע?
מאז שאני מכיר אותך אין בי מרגוע
לא סתם החץ של קופידון בחר בנו לפגוע
לחמנו בחושך, לחמנו גם ברוע
על מה נתנו לתסכול מהביצה לבקוע?
כל מילה שנכתבה עלייך
כל מבט שהופנה אלייך
כל ליטוף שסימר שיערות והצליח מחדש לגרות
והאנחות בלי הכוחות, משחקי מוחות,
ריבים שצצו בגיחות עם הבטחות והטחות,
ימים טובים, ימים טובים פחות
מהכל נשאר שקט...
כמו שאני מתקשר ואת לא עונה ושמה רטט
אני עוד אוהב אותך, מה את לא קולטת?
תפסי לי את היד ואל תתני לי ללכת
לא רוצה להתעורר לסיוט בו אינך נמצאת
רוצה לראות אותך נכנסת לי ללב ולא יוצאת... לא יוצאת לעולם.

פזמון:
תגידי לו איך שומע קולך אך את אינך איתו...