[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הטיפות שעל החלון התנגשו,
נזלו אט אט וקפאו,
האדים אינם מעיזים לצאת,
והחורף אינו מסוגל ללכת

הסתכלנו דרך מראת הקרח,
אל מסדרון שבו שלג יורד,
שהרוח מקפיאה את ירח,
ואף המדבר שבתמונה פוחד

הכל קופא והקרח מכסה את העצים,
השמש מתחבאת מנסה להתחמם בשמיכת,
הכוכבים כיבו את אורם,
אסור להרדם אחרת נעלם,
לגבישי קרח נוצצים,
והעולם יקפא במקומו,
אנו מתחת לשמיכת הפוך,
מחבקים זה את זו,
מתגבשים יחדיו

שעת הדימדומים מנצנצת בעיניינו,
העייפות אינה מרפה את אחיזתה,
וקרני האור נראים כנץ החמה,
המתפרסת על העולם כולו

שבו את ואני כאחד,
מסתכלים אל השער הזהוב,
זוג כנפיים חסרות,
להתעופף בעולם זה יחד

לפזר את החום,
כשהכל קופא והקרח מכסה את העצים,
והשמש מתחבאת בנסיון להתחמם בשמיכת,
הכוכבים שמאבדים את אורם,
מנסים להפשיר מן הקרח,
מנצנצים שוב באורם,
והעולם חלקו קפא,
חלקו חם כאש,
אני ואת כגביש אחד,
בוהקים תמיד,
גביש קרח חם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פרגון הדדי מביא
לי פריחה
אבל אל דאגה
יש לי אחלה
משחה




פרג'ון


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/1/07 19:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עילי צחור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה