לפעמים
איני בטוח בכוחם של דברים
להתהוות רק כי ככה זה קורה.
לפעמים שקט אורב ורומז:
סכנה.

כבר בכמה הזדמנויות שונות,
תהיתי האם זה הכיוון מעוות,
או שאולי זהו עיוות מכוון
שנועד ללמד עוד סוד
אחד לדרך.

שורות-שורות
מסודרות למשעי,
מבהילות בזיכרוני,
בוהקות מסממנים
המלמדים שכאן גרים בכיף
אדם וחיה.

כמו תזמורת הצורמת בכליה
לקראת ההצגה,
כמו תזכורת החומקת מאליה
לקראת סיבתה.
מועד בהזדמנויות שבהן חלפתי
שאזלו מהן סודות לנשיאה,
התקרנפו גם זמנים ברי-קיימא.