הינה הכל נחשף
הצד הזה שלי,
שתמיד היה חשוך.
נראה ונשמע,
ומשאיר אותי עם חצי שריון,
חצי חומה,
מאושרת שזה הצליח,
אבל למי לספר?
הם לא ירצו לשמוע
והאחרים, אני לא רוצה שישמעו.
מתקפלת,
אין אנרגיה,
העיניים חלולות
בטח גם הן מבינות.
גם עליהן צחקו,
הן הרגישו את הבושה
לעמוד עם הפנים לקיר
לקבע את עצמי בתנוחה,
כמה שמחכים יותר,
הדרך יותר קשה.
אז עכשיו הכל בסדר,
בניתי חומה חדשה.
עכשיו שוב, אף אחד לא ישמע. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.