ישות נצחית / טקס חניכה |
בחדר האוכל של קיבוץ דפנה
מול חלון גדול לרוח העולם.
אני יושב עם הזקנה שמאבחנת אותי
המזלג כול הזמן נופל מידי
והיא לא מעיזה לגעת בי.
הכיסאות הרקים של גיל ארבע עשרה
נשארים יציבים במקומם
חללים פתוחים לצריבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|