עד כלות מקבץ המפולות ,
בוצ אחר שטף דביק של
המיית פעימה חסרה -
בכי נהי - פעימתו החסרה של לב דומע - לא , כי
יבש שק הדמעות .
האדם יצור סתגלן .
נסעתי ונסעתי
וראיתי כל הזמן יום אחר יום אחר
צהרים וערב איך מנפחים בלון
מקומט , בצקתי , נרפה ,
לא זז - ומנפחים
ואינו מתרומם .
ואז יורד .
ומכונת ההנשמה מנשימה
מנפיחה
מרגיזה
את
אבי .
חודש קייצי אחד הביל , אדי לחות המוות ,
אחרי כשש שנים של מוות
איטי.
בוצ
ואני קמל |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.