כאילו כל הזמן הזה שלנו ביחד
מרפא לי את כל הפצעים של הפחד
שהבנתי שהכל עכשיו תלוי רק בי
שאני זה הלבד הזה
הבחירה היא שלי
ובכל זאת החלטתי ללכת ערום
לחשוף את כל מה שחשבתי
בתוכי ניגוד אינטרסים
מלחמה מול שלום

כי אין בי כח מספיק לאחד עורקים
אין לי כח מספיק לחפש ניצולים
יש לי זמן רק לדחוף את הדגל לתיק
לקבל את עצמי, לחבק להרביץ
להבין שאני מול עצמי זה אותו האחד
נפנה לי מקום שיהיה לי נחמד

מעניין איך זה הכל נראה מבחוץ
בן אדם מתפרק או סלע אחוד
לא נראה לי אי פעם שמישהו יבין
מה הולך לי בראש
מה הסוד שבפנים
כי אני מול הכל מתמודד בעוצמה
זה בכלל לא אני זאת דמות אפורה
שאומרת שכייף שיוצאים לבלות
ואומרת שיש פה על מה עוד לבכות
שחושבת שעוד יהיה פה בסדר
מדברת על ילדים, משפחה,ליל הסדר
אבל רק אני בתוכי מנסה,
להבין מה כתוב פה
למצוא פה נושא
כי זה לא משהו שאף אחד עוד ייראה
יחשבו משוגע
מטורף למחצה, יירצו לאשפז אף אחד לא יבין
מה חושבת הנפש
של חולה נפש עדין