אני מסרב בנימוס ונותן לך את הכבוד
עם שתיים סוכרזית, את מבקשת
בטענה שאת מורידה את הצמיגים
אבל אין לך רישיון וגם לא מכונית.
את מצחקקת ואני מוסיף שאין לך ממה
את מחייכת במבוכה ומחטטת בתיק שלך
ושולפת משקפיים חוץ לארציות
את כבר לא צעירה כמו פעם, את צוחקת,
את כבר ילדה גדולה - כבר בת חמש עשרה.
את עוברת על התפריט, מה אתה ממליץ, את מסוקרנת
המלצר ממליץ לך על משהו מתוק, משהו כמו נשיקות
ואני ממליץ לך לעבור לבית קפה אחר עם מחירים שכאלה.
יש לך נטייה לחייך כשאת איתי ואני, בתמורה, קונה לך
נשיקה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.