צלילי פסנתר אותי מלטפים
ובך אני נזכר.
שאוהבת אותם כל כך.
מתמכר לנגיעות הרכות של היצירה.
ועלייך אני חושב, מרחף בחלל
ומדמיין את הריקוד האינסופי,
החלומי של שנינו...
מרחפים ביחד ונוחתים באקראיות
אבל את מטפסת בסולם סול
ואני תקוע בסולם פה.
כל כך קרובים וכל כך רחוקים,
ממשיכים בריקוד הסימפוני הזה
ושומרים על מרחק קבוע של אוקטבה לפחות.
ומי יודע מה יהיה בסוף
אני מקווה שניפגש באקורד הסוגר.
(בהשראת Space-Dye Vest, Dream theater) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.