עוטף אותי מבחוץ
כחום שרב מחניק, מכביד
ומחלחל פנימה אט אט,
נדחס בי שכבה אחר שכבה
עד שממלא הוא את כולי
מכביד אותי,
דוחק החוצה את טרדות המציאות
הופך אותן לחסרות משמעות,
מקהה את צבעי האושר
מטשטש אותם בערפל סמיך
נאמן לצבעו האפור,
מדגדג דרך קבע את שקיקי הדמעות
אך העיניים נשארות יבשות,
כאילו לא רוצות לפרוק מעליהן
את כובד משקלו,
מדגיש את החוסר
הופך אותו לעיקרי
ומכביד אותי
כל כך כבד לי
העצב הזה
בלעדייך...
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.