זה עדיין לוקח אותך
את עדיין נופלת
כדם המחלחל
בחולות למי תהום(ך)
זורמת בדכא
כבצורת המתפרקת
לחלקים
לאותו מקום
שם תחיי בדמך הכואב.
את שוכבת על החול
רועדת שגל הנשבר באדמה
סביב די-יונות.
היא שוכבת מעליך
מביטה בפנים
הופכת לאבק
הזרים חולפים
כרוח חולות קרה.
והזרים הופכים לאבק.
לאבק.
לאבק.
לאבק.
עד שמש אבק. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.