עיניה, עמוקות מכל תהום
קוראות לי, "בוא הלום"
אני מהופנט ממנה, מקסמה
לא יכול להיות עם מישהי, מלבדה
כל מבט שלה, נגיעה או הזכרת שמה
ושוב, עולה מתוכי אותה ההרגשה
ההרגשה המחממת, השוברת
שאותי אליה מקרבת
כמשיכה בלתי רגילה
שלהרוס אותי מבפנים נועדה
מרגיש טוב ורע בו בזמן
מוחי מוצף בבלגאן
ולא יכול להתכחש
זה בוער בי כאש
ליבי בלב השריפה
וזה צורב לי בנשמה
לא יודע, לא ידעתי ולא אדע
האם זו היא "אהבה" |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.