דקת הגו וקופסת הנעליים.
אוהב שלום כחול.
גדול על הספה, גוף על הכתפיים
ואין כלום לאכול.
גושפנקא קטנה לחיים הטובים,
טיפול כרונולוגי ארוך.
חולם אנשים נחמדים ויפים
ולש בבצק מערוך.
הספרים הופכים להרים וגבעות,
נמלים שוב גולשות על גלים.
הציור מגוון בהמון דאגות.
איפה אתה, שואלים.
אני בדרך לא דרך,
בארץ הדממה.
בין בדיוק ובערך,
בלב השממה.
נובמבר 1999 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.