|
אין לי עוד מה לכתוב
שלא הצלחתי לכתוב עליך
כבר חצי שנה, כמעט שנה
ששום דבר לא משתנה.
עכשיו אולי אני כבר לא אוהב
אבל כמו תמיד אני חושב
ששום דבר לא נגמר
ושום דבר לא ישתנה.
פתאום משום מקום
אני רואה אותך
וזה מחזיר לי את הכל
אני לא יכול לחשוב
שאתה עומד שם לידי
ובכלל לא רואה אותי.
צחוק גדול באוויר
שמסתיר את כל הבושה
רק מלהסתכל לך ישר בעיניים
ולהבין שלא השתנה כלום.
לפני שהלכת אמרת שלא תשכח
אותי אבל תראה איך שכחת
אתה אפילו כבר לא מזהה אותי יותר
אין לך מושג כבר מי אני.
פתאום משום מקום
אני רואה אותך
וזה מחזיר לי את הכל
אני לא יכול לחשוב
שאתה עומד שם לידי
ובכלל לא רואה אותי.
פתאום משום מקום
הכל מתחיל מההתחלה
השיר שמזיל לי דמעות מהעיניים
הבכי שנוזל לי עד השפתיים
והלב שנפעם,
הכל אותו דבר. |
|
|
מאז שהפסקתי עם
הגראס, אני מכור
לסגריות!
אז מה עשינו
פה?
במקום בטלנות
ויצירה חופשית!
יש דיכאון, ליחה
וסרטן הריאה!
חזי מ-144,
מתמכר בקלות
לפיציפקס של
הנפש! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.