|
שיר ראשון:
חרש חרש באים אליי ימים
ונוטפים טיפות שורפות
אל תהום האין
שבה אני ישן
האור אחר
שובר אותי כמו ילד.
כאן את נגלת לי
פתאום
כחלום מציל בלילה טורף.
אז אכתוב לך שיר ראשון
לפניי שתדעי שליבי אלייך
לפניי שתראה את ערוגות אבק השרפה
שצמח לזרעיי שירי האחרון.
עטור שירי כאור ענייך
שמאיר לי כשקיעה באופק של שפיות
לבי כבר איתך
אז אנא
קבליני
אל חיוך שמותיר לי לשכוח.
יפה
יפה כסוף המלחמה
רק ארצה ליפול אלייך
אל אור ענייך
וללחוש לך חרוז על אהבת התמותה
לא על טירוף גן התופת.
סגרי עניי
כי לא אפול שני
אל אין סוף של מוות. |
|
|
ואני מצטט
מהכתוב על מצבות
ההרוגים בגטו
וורשה: ניסים
שוסטר היה פה
4.10.98 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.