גמל סוחב אותי
על גבו החזק.
שועטים אנו באיטיות
לעבר המרחק.
הכיוון אינו ידוע,
והדרך לא ברורה;
אך דבר אחד בטוח -
אין כבר דרך חזרה.

מפליג בספינה,
מפרש מתמתח מעליי.
רגוע, אט שט לי...
ויבשה נראית מלפני.
רחוקה אך מבטיחה -
איתנה נראית, יציבה.
עוד מעט -
  אני כבר שם.
ונדמה כי את מתמיד קרובה.

וציה ושיממון כבר לא ישתקו.
ומי מעמקים לא ימתקו.
סופה מטלטלת את גופי,
ומרגיש אני כי הגיע סופי.
ספינת הכחול מאיימת לטבוע,
וספינת החול מתחילה לשקוע.

ובעיצומה של זו,
קיצי - ובו:
לנווה-מדבר הגעתי,
ביבשה נגעתי.
אך אמת לנראה?
או הבל לנדמה?
פטה-מורגנה, סודות, מציאות,
פרנויה, אהבה, חלום או שיכרות...