יש לי בחדר
במתחת למיטה
מפלצת ירוקה
מפלצת די גדולה

והיא אוהבת
כשאני פוחדת
כשאני בוכה
ולפעמים היא גם רוצה

לאכוללללל
רגלים
וידים
ועיניים
שבוכות
כי אין מי שיבוא לבדוק....

בלילה בלילה בלילה
שחשוך
בלילה בלילה בלילה
הפחד העטוף

ושיבוא כבר בוקר
שתבוא השמש
ונקום לבית הספר
נקום גם לצבא
נקום לאוניברסיטה
נקום לעבודה
לילדים ומשפחה

ואולי אני טועה
לגבי המפלצת הירוקה
אולי אפילו היא נחמדה
פעם אמא לי אמרה
סוד היא לחשה
שהמפלצת בכלל לא גדולה
וגם לא ירוקה

הכל היה דמיון
סוג של אשליה
ילדות שכבר ברחה
ואני טועה אם בכלל הייתה
איפה הימים
שהלכנו יחפים
שרחפנו בין פרחים
שחקנו מחבואים

עכשיו אנחנו מבוגרים
כל היום עייפים
עסוקים ב"עניינים"
שאחנו יודעים.... בלב.... שהם לא כל כך חשובים.

אז בלילה כשהתעוררתי
הסתכלתי מתחת למיטה
המפלצת עוד היתה שם
וגם היתה ערה
אמרתי לה:
מה שלומך חמודה?
היא חיכה.