לוקחת גיטרה ,, פורטת על שביל של אור ,
היא תמיד ניגנה ח י י ם בתוך החדר השחור ,
צליל אחיד שמתחבר לקצב ה ד מ ע ו ת ,
שוב לוקחת גיטרה ומנגנת מחשבות ,
גם היום נופלת שדודה על המיטה הארורה שמחכה לה מהבוקר ,
הו. כמה סימפוניות מצאו דרכן אל המוות ברגע של שבר ,
אך תמיד מוכשרת את היית ,
ולא מ ס פ י ק בשביל לשנות גורל ,
ואיך תמיד את חיוכך מחית ,
בשנייה אחת של סיבוב גלגל ,

סתם מנגינה עתיקה של מילים ש ר צ י ת לומר ,
שיר נוגה על גיטרה מן ה ע ב ר ,
סתם מנגינה בוטה ומסוכנת ,
ולמי זה כבר משנה מה היא א ו מ ר ת ,
  מחווירה פנים,,
                       עוד תו של שקט...