מישהו בא, וכיבה לי את המתג בעיניים
ולא נראה שהאור ישוב אליהן. לא מחר, ולא מחרתיים.
התרחקו ממני לפני שאבכה עוד ועוד, והן לא ייפסקו
הדמעות שמעיניי זולגות כאילו דבר אחר בחייהן לעשות לא ידעו
איך בכל יום אני הולכת לישון עם דמעות בעיניים
מנסה להחזיק בכל מה שנשאר לי, ועדיין,
פשוט לא מוצאת את מה ואת מי
פשוט לא מוצאת את המקום שממנו אאגור את כוחי
מישהו בא, וכיבה לי את המתג בעיניים
ולא נראה שהאור ישוב אליהן. לא מחר, ולא מחרתיים.
התרחקו ממני לפני שאבכה עוד ועוד, והן לא ייפסקו
הדמעות שמעיניי זולגות כאילו דבר אחר בחייהן לעשות לא ידעו
הרוחות בעיניים שלי בנחישות מתנגשות
וכל הכאב הזה, חוץ מהרוח, שוב גורם לי להזיל את אותן הדמעות
הלוואי שהייתי כמו האדם הזה שכיבה בעייני את האור,
כי ככה, היה לי את הכוח את חיי לכבות, ולעצור. |
