שחר דלומי / ככה זה, ביחד |
הוא מלטף את פניי הפלדה שלי.
לבחורי ידיי חן
הוא אוחז בחוזקה בידיי האבן שלי
לאהובי חיי הרפתקאות
הוא נכנס בסערה לחיי החוט שלי
לרוחי לב גדול
הוא חודר אל ליבי הקטן
ליקירי עייני נמר
הוא גומר את עייני החתול שלי.
הוא מלטף, הוא אוחז, הוא נכנס, הוא חודר, הוא גומר.
אנחה.
להוא שלי המון כח
הוא הולך עכשיו מהחיים החלשים שלי.
הוא הולך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|