אדם מתפתח בי.
יצור מופלא שלך. שלי.
ניצוץ אלוהי מתהווה בי
עולם חדש צומח.
אם תעצום עיניים ותקשיב,
תשמע אותו קורא לך
אבא.
תשאיר אותם עצומות, ותראה
איך הוא רץ רק אליך
וחיוכו מלא שימחה לראות אותך
אבא.
אל תפקח את עינייך. עדיין לא
והנה הוא בזרועותיך. מביט
בך ומחייך.
אבא.
תכיר: זה שלך, הבן.
עכשיו פקח את עיניך
והבט סביבך.
חפש לך משהו יותר גדול או חשוב
ממנו לא תמצא.
משהו שם למעלה מאוד
רצה לתת לך חיים
והנס הזה נפלא.
ועכשיו: תיפרד.
אנחנו, מסיבות שברובן אנוכיות,
מפסיקים את החיים שרק החלו.
עוקדים את הנס.
ואין.
וזה העצוב. וזה הנורא.
הסוף. ולא ההתחלה. |