אני רוצה להיות בוגר,
שיתייחסו אלי לא כאל אחר.
אני מושפל, אני פגוע.
אני שואל- מדוע?
מדוע אדם שאיננו כמותכם
לא יכול להשתוות אליכם?
למה אני, ואני לא מיוחד,
לא יכול לקום בוקר אחד,
לצחצח שיניים,
לשטוף את העיניים,
ללכת יחד אתכם ללימודים
ולחיות חיים יותר טובים?
למה?
כמה?
איך, איפה, מי?
למה אתם ולא אני?
אוקטובר 1999 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.