אני המוקיון וברוריה היא נערת חלומותיו של כל נער מתבגר.
לברוריה יש ורד מניאטורי שצומח מכתף ימין וניתן לראות את מחזור
הדם שלה דרך עליו של הוורד. בפופיק, מאחורי סורגים קטנים,
כלואה לברוריה ציפור שיר כחולה. היא אינה חושפת אותה בעבור כל
אחד, ואני, יצא לי לראותה כבר מספר פעמים, שהריי אני המוקיון
שלה, או שרק הייתי המוקיון שלה, אני מתכוון בעבר.

לברוריה יש התקן במצח שמקרין בצבעים את המחשבות שעוברות לה
בראש ולמרות שלהרבה אנשים יש התקן דומה במצחם, של ברוריה הוא
המדהים מכולם. כל בן תמותה ואף מספר אלים יחושו בלחץ בחזה
שמתחיל בצד שמאל ומתפשט עד לאזור החלציים בעודם מביטים במצחה
של ברוריה.
ואשה, אלה מדהימה זו בחרה בי כמוקיון שלה. מוקיון עם איפור לבן
ואף אדום והייתי משעשע אותה בכל פעם שרק חפצה בכך.

קוראים לזה מנטליות של מוקיון וזהו סיפור שחוזר על עצמו בעבור
כל המוקיונים - אתה גורם לה לצחוק, לחשוף שיניים לבנות, נוגע
לה בנקודה שבין האף לשפתיים ומקווה שהמפתח אל ליבה מצוי בידך.
אך סינדרום המוקיון שב ולא הפתיע. ברוריה קיפלה אותי לשניים,
מחתה את האיפור מפניי והניחה אותי על מדף בארון. ברוריה התחתנה
עם מישהו אחר. בזכרוני עוד נטועה ציפור השיר הכחולה שלא אזכה
לראות שוב.

ובתוך ישיבתי בארון, לקיתי בעיוורון שנבע משיברון.
אך אל לכם להעצב אחיי, שהריי זהו גורלו של כל מוקיון לסיים את
חייו מונח על מדף בארון.