שנים כה רבות,זכרונות רחוקים
שכובה לי כאן בין התמונות,בין התכנונים
נזכרת באותם הימים ואיך היינו חולמים
על הבית, הטיולים, הריגושים
איך היית האחד והיחיד
ואיך תישאר, לתמיד

ברגע אחד איבדנו את הכל
רגע אחד, שנבצע במכחול
כל התמונות, כל הזכרונות הם נשברים עכשיו על הריצפה
כי לא נשאר עוד דבר ממך
אפילו לא פיסת חיים קטנה

באמצע הקיץ , בשיא החום
יום אפור, נשארתי עם לב יתום
החלומות, המשאלות הם נשברים עכשיו על הריצפה
אתה לא פה , ואני במילא כבר רחוקה

זוכרת איך כיסו אותך באבק ואדמה
שמיכת המוות התעבתה וכיסתה
את כל האהבה, התקווה, הם נשברים עכשיו על הריצפה
וכל יום אני ניתקלת בפיסה ישנה
שרוצה להתאחות
לחזור  ליהיות

אז מי אני בעצם ?
חצויה לשניים, כשחצי אחד מת
והשני מתקשה לשרוד
ועד עצמותיי מרגישה את הלהבה ניכבת
הנר שלך עוד נשאר דולק, גם כשממני לא נשאר עוד
טיפות השעווה החמה, ניצוצות של אהבה הם נשברים עכשיו על
הריצפה

ריח תמימות,שאריות של מתיקות, אני, אתה
שבורים עכשיו על הריצפה