אני
אוהב לשמוע
את התאים שלי
שרים
(למגע הפרנץ' של
ציפורנייך על
גבי)
מחרוזת צרפתית.
אוהב להרגיש שאת
פשוטה
(עממית, כפרה)
כי
רק אז,
אני יכול להאמין
לך
שבאמת,
באמת התאהבת
בי.
אני חייב לציין
שיחסית למשוגעת
את דווקא די נורמאלית.
(אבל יחסית לנורמאלית
טוב,
את די משוגעת)
אולי אפרסם
את השיר הזה בבמה.
לא
כי אני חושב
שהוא כזה טוב,
פשוט,
הייתי רוצה שכולם ידעו
שאת
שלי.
רגע,
זה
מה שנקרא
(או לא נקרא)
מחזור
פוסטמודר
ניסטי
?
יותר יפה לי
מחרוזת עממית
(מחרוזים),
לא?
אני שלך
כל עוד
תרשי לי.
ואת שלי
כל עוד תרשי
לעצמך.
הייתי מעוניין,
לעשות לך לגמור,
ממש מהר
(לפני שתגמרי
איתי)
בשבילי את
האחת
היחידה
(בשאיפה)