[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








את השאלה המציקה הזאת "למה?",
אין לי את מי לשאול.
אין גם את מי להאשים כרגע,
לא את אלוהים, לא אנשים.

שמונה עשרה שנים של זכרונות
כאילו הלכו לפח
חיים שלמים
נקטפו.

את הכעס הגדול הזה
אןי לי איך להכיל.
אין לי גם על מי להוציא אותו כרגע,
לא על אלוהים, לא על אנשים.

אני לא רואה את עצמי יוצאת מהמצב הזה
ושוכחת.
לא רואה את עצמי חוזרת להיות עצמי.
תמיד יהיהי לי את הפחד
את כאב
את המועקה

היום כבר דרך הטבע לא קיימת יותר
הורים קוברים ילדים אפילו יותר משילדים קוברים הורים.

למה יש את הרוע הזה בעולם?
למה?
ומי יענה לי על זה?
בחיים אני לא אקבל תשובה?
לפחות לא תשובה שתספק אותי.







לזכר מעיין (טרי) בן- חורין, ילדה שונה ומיוחדת שאני כל כך
שמחה שמצאה את המקום שלה, שבו נוח לה, לפני שעזבה אותנו ואת כל
הזכרונות שלנו יחד.
12.1.07







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תוריד את הפח,
זבל


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/1/07 2:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בר חמודה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה