כמעט ולא בכיתי אף פעם
כל גיל ההתבגרות, שהיה רצוף באהבות והתרגשות
השאיר אותי יבש.
ידעתי לעמוד בגבורה
או שהייתי קצת אטום.
אמרתי על עצמי,
שאני ועצב אמיתי, כבר מזמן לא מתראים.
בחודשיים האחרונים, אבא שלי כעס עלי
פעמיים
ואמר דברים קשים.
בכיתי הרבה, בלי יכולת לעצור את הדמעות
כי מולו אני לא גיבור
סתם אפס. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.