עומד מולי
יציב, אימתני
כביר בניגוד לאחרים.
חובש כיפה לבנה
ביום סגריר
ומסתיר ממני
את האויבים.
אולי מגונן
אולי סתם מקנא
ורוצה שאצפה בו
ולא אעיף מבט
לשום מקום אחר.
ואני
מטפסת עליו לאיטי
מציצה מקצה ראשו
והוא
נוגע בי בקרירותו, באדישותו
סולח על כל אותם ימים שהחמצתי
ואנחנו נעטפים בצרור פתיתים
ואני מבטיחה לו
שלא אעזוב אותו
לפחות
לא עכשיו |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.