אני מתפתל ליד אפלטון,
מסביב לביירון
ובקרבת ויטגנשטיין
הולך לשם,
לאידיאה
ואחריה אולי אגיע לאלגוריה
אנחנו מצפים לתחייה של המילים
ונאלצים להלך על דרכים בין אבנים
מכל מקום שבו עברתי לקחתי קצת,
הכיסים שלי מלאים אגוזים
אני מנסה ללכת על קרח,
אני מחליק אבל אני לא מפחד,
כאן שום דבר לא נשבר
ואני לא אצליח לפצח דבר
הם אמרו כי התורה מתוקה מדבש
האחרים אמרו שאם נבין נשמח
אני ניצב כאן על אגם הדבש
אני שוקע
מהר יותר בגלל המילים והאבנים והאגוזים והקרח
גם אם אהיה עטוף בכל טוב אני לא אצליח להיות מטאפורה
במקרה הכי טוב אני אהיה מגדל של אבנים לצד הדרך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.