ג'ימי הפסיק לעשן,
פתאום הוא נראה קצת מסכן.
הולך במסדרון בראש שפוף,
נראה מעוך.
הוא אומר שזה נורא קשה,
שהוא מרגיש בחילה.
שכואב לו בכל הגוף,
שהוא כל היום במלחמה.
אני מנסה להרגיע ומחייכת,
עוד מעט זה יעבור, תקשיב לחובשת.
ותשתה הרבה מים ותאכל קצת לחם,
יהיה בסדר, יהיה בסדר, יהיה בסדר.
ג'ימי הפסיק לעשן לפני ימים,
והוא עדין לא חזר לעניינים.
אומר שפתאום יש לו חלומות רעים,
על מפלצות ושדים.
בינתיים הוא ישב לידי ובוהה באוויר,
מתופף עם האצבע, מזמזם לו שיר.
נראה כה מתוק בחוסר האונים,
אומר ששוב מתהפכים לו האברים.
אני מחכה בסבלנות שיעבור,
מחכה שיהיה כבר גיבור.
נורא מנסה להבין ולתמוך,
אוף, שיגמור כבר לדעוך.
אולי אני אנער אותו קצת,
אולי אני אכתוב לו שיר.
אולי אני אכין לו דג חריימה,
ומרק מהביל.
אולי אני אעשה לו פרצופים,
אולי אני אקנה לו מתנה.
ג'ימי שלי עובר גמילה,
ואני עליתי לחצי חבילה.

בהצלחה מותק,
7.1.2007