השחר חדר לעין כרם
התודעה שלי כחולה ערפילית
בעזרתם האדיבה של אלוהים וכמה ג'ין אנד טוניק
רציתי אותך
מתנחל
מתחלן
יצור שרק האדמה הזאת הירושלמית
יכלה ליצור באצבעותיה היפות הגרמיות
עייפות מתככים וחלומות
הייתי כאן עירומה שלך
הבל פה אלוהי מכסה אותי
בעודי ממתינה לך חי בכל הגוף
הרי לא ביקשתי את הלב
העיר מאכלסת את כולו
אתה מוצא אותו מחדש רך
ברגעי המתנה לכריזה
שתקרא לך לבוא
אני עכשיו שדה תעופה
תמריא ממני או תתרסק
הגוף שלי מהבהב לקראת בוקר
לקרא לך לנחיתה
אתה מתעקש ללכת לחיים המשוערים שלך
אלו המגינים מפני הבוקר הפוצע
כל פעם מחדש
בוא תכנס
אקח אותך למתג שפתיי
זה שעוצר את היממות
פיסית בגוף
אך נותן להיסטוריה לחלוף
כמו רוח גדולה המעיפה את הלילה
לתוך זעקת עונג אחת
כאן בעיר.

23.12 לפנות בוקר
עין כרם