"כל החיים לפנינו"

איך את לא מתביישת להגיד לי את זה אמא?
את מכירה את ההרגשה הזאת
שמיליון דברים רצים לך בראש
ואת ממש יכולה לשמוע צעדים
של רגליים קטנות שמנסות לברוח
אבל נתקעות לך בראש?
אני מכירה.
חשפתם אותי לתחושה הזאת כל כך הרבה בשנה האחרונה.

את, את מכירה את אבא. כן, ההוא שהבנתי עכשיו שקצת ממרר לך את
החיים. ניסית להעביר אליי תחושה שהכל בסדר בינכם, עכשיו אחרי
שהתגרשתם ושאתם בקשר טוב ושאבא מתנהג יפה. אבל טוב שיש לי אחות
גדולה שמספרת לי את האמת.
שאבא נשאר אבא. רק התפאורה השתנתה.
זה מעניין שכל פעם שאת מדברת איתי על אבא וכשאבא מדבר איתי
עליך יש לי בחילה. כך שנוצר מצב שהרבה שעות מהיום אני חושבת על
האסלה בשירותים.

אתמול הרגשתי כמו חפץ. עם שתיים שלוש רגשות. מדברים כל כמה
צריך לשלם עלי, כמה כסף צריך בשביל להחזיק אותי, טוב שאבא לא
אמר שצריך למכור גם אותי, כמו את האוטו.

כל החיים עוד לפניו...אה אמא?

אז כנראה שמה שהיה לו איתנו, זה לא היה חיים...

ולי, לי עוד יש את כל החיים לפני...בשביל לסלוח לכם.