השמחה רחוקה מכאן,
הילדות לא פחות,
אני זוכר עננים, ריצות
ומבטים מבינים
...רק מה שילד יכול להבין
רק מה שילד יכול לראות.
ושמחה שנמצאת מתחת לשמיכה
ושמחה שבכלל מוצאת אותך.
היא רחוקה,
ערפילי כאן,
עננים בלי גשם,
שקיעה בלי צבעים.
צריל ללכת לחפש או רק לברוח מההפך..?
צריך להסתובב רחוק מכאן עם רשת
או להסתובב רחוק בשמים-
עם הרגליים,
על אותה יבשת..?
ככה זה קורה אולי, רק כששוכחים..
ותודה למאיר על הרשת
ותודה לראש על החורים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.