גלי הבריאה הביאוני לחוף מבטחים.
באי בודד התעוררתי ומצאתי את גן העדן שבפנים.
גלי הבריאה הפיחו בי חיים.
מקמות מסתור גילו את האור, פרצו דרך חור גדול.
גופי נרכן על החולות, ראשי התעטף באוושת הים
מתמסר בקלות לקול הגלים, חש את רשרוש העצים, מתענג משמיעת
ציוצי הציפורים.

אגם קסמים מוביל אותי לנוף ההרים.
בצלע ההר פוסע בשבילים, מוצא אוצרות מאדמות חרוכות.
נופי ההר גרמו לתקוות רבות.
ענני ברכה כישפו את מחשבותיי, גרמו לתהילה בעיני.
מתנופף בעוצמות הרוח, נדהם מיופי הכוח.
עוצם עיניים מקשיב לרחש המים, מלטף את שביל הקסמים, פורש ידיים
ועף לעבר העננים.

ברגע אחד חוויתי הכל, רגע קט שלא נגמר, בנשיקה אחת איתך ראיתי
את כל העולם. טעמתי מקצוות הקיים. אש פרצה מתוכי, במגע רכותך
הרגשתי את חוף המבטחים. טיילנו באיים בודדים, חשנו את הקרבה
החזקה שבוערת בנו בפנים, כאילו אנחנו היחידים שקיימים. פסענו
בשבילי ההרים ראינו את עתידנו מול אנשים אחרים. שבילי הקסמים
כישפו אותנו בברכת אוהבים.
איזו עוצמה יש לנשיקה, שככה היא גורמת לנו להעריך עוד יותר את
החיים. להיפרד לזמן ארוך מאוד מן הדברים העצובים, אשר קבורים
בגופנו עמוק בפנים.

אני אוהב אותך בובו שלי...בלעדייך לא הייתי מגלה את עולם
הפלאים הזה...