צל בניינים כבד יורד
מטיל חיתו על השדרה .
פנס רחוב קורץ באור חלש
מתעייף מהשגרה .
בבית דירות ישן דהוי
מנגנים שירים של הנדריקס
שיכור שוכב על הרצפה שתוי
מרים ראשו ומסתכל בי .
כמו גשם בחורף ,
כמו תועה במדבר ,
אני צמא לך .
טיפות על העורף ,
ונדמה לי שקר ,
היכן הבית ? .
הרגש לוחץ
זכרון מנצנץ
מהחיים הטובים
נשאר
רק
געגוע .
מהזמן שעבר
שום יום לא חזר .
נקווה שמחר
ארגיש
יותר
בטוח .
העכברים מתלחששים
בשקיות של הזבל .
עשן עולה מבור בכביש הרטוב .
תחתיי עוברת הרכבת .
מה יהיה בעוד שנה ?
מה יהיה בעוד חמש דקות ?
צועד לאורך הרחוב הענק
בהרגשה כזאת שבא לבכות . |
