אלכסנדר סאגיטאריוס / לילה ראשון |
מכסה את הארץ,
חשכה מכסה דמדומים.
היא נשכבת מולי,
היא כמעט לא נוגעת.
בעייניה תשוקה
עם קצת עצב בפנים.
נעתקה נשמתי
כשידה מלטפת
וליבי מחסיר פעימה.
מעשה אהבים
של רכות שעוטפת.
אני עוצם את עיניי
ולוחש חרש שמה.
כשהלילה ייתם
לחבקה שוב ביקשתי,
את גופה יעטפו זרועותיי.
אתבונן ואדע
שזאת היא שחיפשתי.
ארדם בשלווה
וחיוך על שפתיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|