אני כמו הזחל,
חייתי פעם חשופה
לשמש,לעוצמתה
לסוד הלבנה.
כמו זחל
טיילתי בשבילים,
הכל נראה לי גדול
וטעים.
מכשעבר הזמן,
נעצבנו למול
העולם הגשמי.
התחלנו להתעטף
בחוט המשיי
מאז אני ככה עטופה
בקורים שחוסמים,
מחממים,מגנים.
כשהעולם משתנה
וצבעיו נעלמים,
הוא פורש לו כנפיים-
ואני? האוותר על המקום
הנוח שלי? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.