מול האח, על כסא נדנדה עתיק היא יושבת
את גופה החטוב עוטפת גלימת משי שחורה,
ידה העדינה אוחזת בגלימת המשי,
ולה עיניים כחולות, טהורות כים...
רגלה מתחככת עם פרוות החתול,
ולה פנים יפות כשל מלאך...
שיערה השחור מחליק על כתפייה,
ולה עור לבן, צחור כשלג...
נשימתה האיטית מתגברת,
ולה שפתיים אדומות ומלאות...
עינייה הכחולות חודרות אל נשמתי,
פנייה היפות- נוגות ממיסות את לבי,
עורה הצחור מצמרר את כל גופי,
שפתייה האדומות מנשקות בלהט...
ודם!
ודם!
ודם...
-אחד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.