כשהטמפרטורות צונחות
ואנרגיית פלטינה זורמת בליבה,
בעורקיי נרקם בעוז געגוע -
לחיוך שמש,
ברד התובנה מכה ברון
על גג מטרייתי המתנדנדת
כקרשנדו סועה
ומאיר אפילה מובסת מבפנים.
אהבתי כפתיתי-שלג, מרגשים בחדווה
צחוקה של ילדתי אדומת המגפיים
הרוקדת פלמנקו בשלוליות המים
כששולי שמלתה נוגעים, נרטבים
ומגעו של החול הרטוב באצבעה
משול בפיה לליטוף החיים.
אהבתי כאודם המתפשט ומציף בעונג נתיביי
כבשעת דמדומים, בשובי מהמקווה המהביל
בחרדת קדושתינו, לאהבה וליראה את שמך-כי
מעפר את ואל עפרי דבקה נפשך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.