ואז התעוררתי
כשרוח הקטורת מילאה באפי
ריחות שלא הכרתי
או סתם לא זכרתי
בוקר מעורפל
משהו דחף אותי
לסובב את הידית ולברוח מהבית
שמזה זמן מה לא היה ביתי
המעורפל, הפרטי
אז יצאתי לרחוב.
אצל ציון במכולת
בין שכנים עצבניים
רציתי לקנות
כיכר של לחם, גם שלוש ביצים
ואולי אקנה גם קצת מזל
כי חסר לי בכלל,
איזה רגש מעורפל!
ציון המוכר, היה אדם פתטי
היה אוכל שווארמה דשנה
ומסיים בקינוח דיאטטי
צעק על כל קונה
שרק שאל
משהו מעורפל
וכשציון בכה
הוא הזיל דמעות סגולות
וכעס עליי יותר
הוא גם היה שמן
וכשציון בכה
כל העולם בכה איתו.
האשימו אותי.
ואז הם שלחו לבית המשוגעים |
