אם הים לא היה כל כך גדול
וסוער,
איך היינו מעריכים את האיים?
ואם התפוחים לא היו נרקבים
האם היינו אוכלים אותם בכלל?
ואם אנשים לא היו מתים,
האם היינו אוהבים?
אומרים שסוף מסמן תמיד התחלה. אולי זה ההפך?
אולי כל התחלה נובעת מסוף?
אולי ההתחלה מוגדרת על-ידי הסוף שלה?
ואולי התחלה שאין לה סוף אינה התחלה, אלא נצח?
אלו שאלות גדולות.
אני לא יודע את התשובה עליהן.
אבל אני יודע שאני מעריך את האיים.
ואני יודע שאני אוכל תפוחים.
ואני יודע שאני אוהב אותך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.